רקע על המודל המחקרי

נשים שורדות אלימות בני זוג מצופות למלא אחר החוזה האזרחי, הנוהג כיום במדינות המערב ובכללן בישראל, ולפתח עצמאות כלכלית דרך תעסוקה בשכר. חוזה רווח זה של אזרחות שוק מיושם באמצעות פרקטיקות ניאו-ליברליות, אשר מקדמות השתלבות תעסוקתית של שורדות האלימות דרך תוכניות 'מרווחה לעבודה', אולם במקביל גם מצמצמות את אחריות המדינה להגן עליהן מכוחות השוק. המתח בעולמן של נשים שורדות אלימות בני זוג מעורר שאלה בנוגע לגוונים הייחודיים שצובעים את המשמעויות שהן מייחסות לעבודה בשכר. מתח זה מגולם דרך שלושה מימדים מרכזיים: התנסויותיהן בשוק העבודה ומאמציהן לבסס זּכאות ואזרחות ראויה דרך עבודה בשכר במבנה פוגעני של שוק; ההקשר התרבותי הפטריאכלי הנוהג בסביבתן הביתית וכולל תפישה של בני הזוג האלימים כזכאים לשלוט בהן, בסביבת עבודתן ובתוצריה הכלכליים; ההקשר המוסדי הכולל מדיניות ניאו-ליברלית ומערער על האפשרות של מימון הכשרות מקצועיות וחיפוש משרות איכותיות לשורדות האלימות, אשר עשויות לאפשר צבירת משאבים כלכליים וחברתיים, ואף לשמש ככוח מרתיע מול בני הזוג האלימים. ההתנגשות בין המסרים המוסדיים, ששורדות האלימות מאמצות, מול הערכים התרבותיים, הנוהגים בביתן, מדגימה את אחד התוצרים הלא מכוונים של יישום מודל אזרחות השוק, נוכח התעצמות העימותים והמשא ומתן על מיקומיהן ההיררכיים. בעוד בני הזוג האלימים מנסים לקבע את מיקומן המוכפף מגדרית, למשל ע"י החרפת האלימות הכלכלית, הרי שהנשים מערערות על כך ומאתגרות את כבלי הדיכוי המגדרי, למשל דרך התעקשות על המשך החזקת המשרה.

חשיפת תהליך חברתי זה מהווה אופרציונליזציה של החיבור בין תרבות לכלכלה, ותורמת לדיון התיאורטי המבקר את ההפרדה המלאכותית בין תחומי מחקר אלו, ואת הנטייה לייחס חשיבות יתר לניתוח תרבותי על חשבון הזנחת ניתוח של ההיבטים הכלכליים. המסגרת התיאורטית החדשנית לחקר נשים שורדות אלימות, איפשרה לחשוף את התהליכים החברתיים, הנוגעים למהלך חייהן של שורדות האלימות כאזרחיות ולאפשרות שהן יצליחו לעמוד במחויבות של החוזה האזרחי הרווח ולפתח עצמאות כלכלית. חשיבותם של תהליכים אלו מתחדדת נוכח הציפייה שגם נשים החסרות הון חומרי, הון חברתי והון תרבותי, יצליחו לבסס עצמאות כלכלית באמצעות שוק העבודה. מודל זה מהווה נדבך נוסף בהרחבתו ההכרחית של הדיון הסוציולוגי המנתח את תפקיד המדינה ביצירה ובשעתוק אלימות מגדרית בה אני דנה, ותורם לו באמצעות חילוץ התהליכים החברתיים המעצבים את התנסויותיהן בפועל של הנשים. בנוסף העבודה האנאליטית שהמודל מאפשר מדגישה את החשיבות שיש לניתוח המרחב האינטימי הזוגי בהבנת תופעות חברתיות, וקוראת להכניסו לארגז הכלים הסוציולוגי לצורך הבנה טובה יותר של התהליכים החברתיים בעולמן של נשים.