▕על הקשר שבין חברה ומשבר האקלים
כפעילה בתנועה הסביבתית אני מאמינה שעלינו לאמץ חשיבה חברתית בקידום מאבקים סביבתיים ופועלת לקדם מדיניות להערכות למשבר אקלים בייחוד בקרב אוכלוסיות פגיעות.
כמו שמשבר הקורונה התחיל כמגיפה בריאותית, אך התפתח למשבר חברתי וכלכלי שפגע בעיקר בשכבות האוכלוסיה המוחלשות, כך גם יש להיערך למשברים הסביבתיים הבאים.
משבר האקלים כבר כאן ובעוד הוא נתפש כסוגיה סביבתית ואקולוגית, הרי שהוא כולל מאפיינים חברתיים משמעותיים. פיתוח ניתוח חברתי לנושא מעלה שאלות כמו מי יפגע יותר? ובאיזה אופן? איך המושג צדק אקלימי קשור לצדק חברתי וכיצד עלינו כחברה ומדינה להיערך? תשובות לכך ניתן למצוא במאמרים שכתבתי.
מודל למיפוי אוכלוסיות
פגיעות למשבר האקלים
מי צפוי.ה להיפגע יותר ממשבר האקלים ואיך עלינו כחברה להיערך? המודל נותן מענה וממפה חמש קבוצות אוכלוסיה מרכזיות: אוכלוסיות החיות בעוני, נשים ואלימות מגדרית, בעלי מוגבלויות ומחלות כרוניות, קשישים, מהגרי עבודה ופליטים.
דו"ח שינוי אקלים
ובריאות הציבור
כל מומחי האקלים מציינים שמגיפות כמו הקורונה יופיעו גם בהמשך כחלק ממשבר האקלים. כיועצת מדעית למנהלת היערכות לשינוי אקלים, יזמתי דוח המסכם עשרות מחקרים בארץ ובעולם שחושפים את ההשלכות הבריאותיות של משבר האקלים. אימוץ ההמלצות שהוסקו בדוח יוביל למזעור נזקים ולשמירה על בריאות הציבור בישראל.
אי צדק
אקלימי מקומי
האם מתהווה אי צדק אקלימי ברמה המקומית?
במאמר אני מציעה מסגרת לניתוח חברתי של משבר האקלים ומדגימה כיצד ההשתייכות למיקום חברתי על רקע מעמד חברתי-כלכלי, מגדר ומוצא לאומי או אתני, מעצבת את רמות הפגיעות מההשלכות של משבר האקלים. המאמר כולל גם המלצות לפעולה כדי לפתח חוסן חברתי ולקדם צדק אקלימי בישראל
"במסע שלי גיליתי, שאלימות בני זוג הינה תופעה רחבה הרבה יותר מהמקום שהיא מקבלת בשיח החברתי והציבורי, מצאתי שעלינו להתבונן בה לא רק כבעיה אישית, אלא מתוך ההקשר החברתי, התרבותי, המוסדי והחוקי, שמזינים אותה ומאפשרים לה להמשיך להתקיים"
ד״ר קרני קריגל